"אנחנו ב-2023 ונשים לא פחות טובות מגברים בפוליטיקה, אם לא יותר"

היא מצטיינת דיקן, עובדת במחלקה האונקולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר ולפוליטיקה – הגיעה ממש במקרה. הכירו את יערה סתו, בוגרת "פוליטיקאיות צעירות" במכללה למינהל בראשון לציון, תושבת גבעתיים ומתמודדת בבחירות הקרובות ברשימתו של ראש העיר המכהן, רן קוניק. אחת על אחת, אנחנו מתחילות:

פגשתי לראיון מיוחד את יערה סתו, בוגרת התוכנית "פוליטיקאיות צעירות" במכללה למנהל, שכיום מתמודדת למועצת העיר גבעתיים, ברשימה בראשותו של רן קוניק, ראש העיר המכהן. סתו, בת 28, גדלה והתחנכה כל חייה בגבעתיים, החלה עכשיו במרוץ למועצת העיר עם חזון גדול להחזיר טוב בחזרה למקום מגוריה. למרות גילה הצעיר, כבר בימים אלה, סתו מצטרפת לרשימת בוגרות התנועה המגשימות את החזון של "פוליטיקאיות צעירות", ומשתלבת הלכה למעשה בשדה הפוליטי הישראלי.

ביקשתי מיערה שתספר קצת על עצמה ועל עיסוקה כיום והופתעתי מכמה דברים מגוונים וחשובים אישה צעירה כל כך מצליחה לעשות. מסתבר שהבחורה מצטיינת דיקן ומחזיקה ב-2 תארים; התואר הראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות במשאבי אנוש, והתואר השני בלימודי משפחה. כמו כן, וצר לי לאכזב את המעוניינים, יערה בזוגיות כבר שנתיים ואפילו מטפלת בגור כלב קטן וחמוד עם בן זוגה. עוד נדהמתי לגלות שהיא עובדת בתפקיד לא פשוט במחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא תל- השומר, שנקרא "מלווה אישית משפחתית", במסגרתו מעניקה ליווי אישי ואדמיניסטרטיבי לחולות וחולי סרטן בגילי 18-45, נותנת מענה על צרכים שנובעים ממפגש עם המחלה בגיל צעיר והמון עזרה ותמיכה נפשית.

"נדרשים המון כוחות כדי להתמודד עם המציאות החדשה הזו, ואני שם בשבילם" אומרת סתו, שבנוסף אמונה גם על מערך הצעירים במחלקה. עוד הוסיפה, שהחלה לעבוד בעבודה הזו כשהייתה יו"ר אגודת הסטודנטיות והסטודנטים במכללה למנהל, וחלק מהאפקט שלה היו הפרופורציות לחיים. העובדה שהפסיקה להתלונן על לחצים או קשיים שנתקלה בהם.  "הפסקתי להתלונן על לחצים או קשיים שנתקלתי בהם", מסבירה.

לאורך כל הריאיון, התפקיד של יו"ר האגודה צץ שוב ושוב, והתרשמתי מכך שהוא השפיע רבות על חייה של סתו. ביקשתי ממנה לספר איך הכל התחיל והאם יש לכך קשר לעיסוק העכשווי בפוליטיקה. התשובות לא איחרו לבוא. זה התחיל בכך שהייתה נציגת הכיתה מול המרצים והמרצות, ושנה לאחר מכן נבחרה ליו"ר הפקולטה של מדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה.

"פשוט נכנסתי לתוך זה. בסוף התואר הראשון הגיעה ההתלבטות אם להיות יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות ולא חשבתי על זה מלכתחילה. הדברים ממש התגלגלו, היה שיח עם חבר אם הוא ירוץ או לא, ואז החבר הזה אמר לי: יש לך את ה"למה" ואת ה"איך", ואחרי שבועיים של התבשלות התחלתי לעבוד ולנהל קמפיין".

אין ספק שכשעושות צעד אמיץ כזה ומקבלות החלטה מהרגע להרגע, עשויה להיות לכך השפעה ישירה על הלימודים. בהקשר הזה, סתו מספרת:

"שמתי את כל הלימודים בצד והתפניתי לזה. רוב המרצים והמרצות התחשבו, וגם קצת חינניות לא הזיקה". לשאלה האם ההתמודדות לבחירות הייתה כרוכה בהשקעה כספית, אמרה: "זה היה כרוך בהשקעה של המון כסף מהכסף האישי שלי זה להמר על כל הקופה, לקחת את הסיכון שלא נבחרות ובכל זאת משקיעות המון כסף".

אכן, חתיכת סיכון. כתשובה לשאלה המתבקשת, האם היית חוזרת לימי קמפיין הבחירות, השיבה סתו בהחלטיות: "זו תקופה מטורפת, לא הייתי מוותרת על אף יום אך גם לא חוזרת לזה. עד הרגע האחרון זה היה ממש צמוד, היה מולי מועמד מאוד ראוי וזה הפך את זה למאוד קשה ומאתגר. האנשים הם שלך, הנבחרת היא שלך, הייתה לי נבחרת של 30-50 איש וגם הם נכנסים לתוך זה".

אז למה לך פוליטיקה עכשיו? ספרי מי זה רן, באיזה מקום את, מה מי מו? 

"בגבעתיים יש 17 חברות וחברי מליאה, ואני מתמודדת למועצת העיר ברשימה בראשות רן קוניק, שמכהן כיום ראש העיר. אני משובצת במקום השביעי. זו קדנציה שלישית של רן והוא אהוב מאוד בגבעתיים וזוכה לאהדה. אני אוהבת את זה שהוא מדבר בגובה העיניים וניכרת האכפתיות שלו. העובדה שכולם מכירים את כולם, מאוד מאפיינת את גבעתיים. הכל קרוב וקטן אז מכירים את האנשים, את בעלות ובעלי העסקים, מאוד מכירים אחד את השני, (ולרגע חשבתי שהיא מדברת על דימונה). אמא שלי גננת בגבעתיים, הרבה מכירים אותי כבת של… אז זה מאוד מורגש.

עד עכשיו היו לרן ששה מנדטים למועצה, והשאיפה היא לגדול לכמה שיותר. אני מאוד מאמינה שאפשר להצליח להביא כמות נכבדת של קולות ולהגדיל את כמות המנדטים שלנו. הקושי העיקרי כרגע הוא שאנשים מאוד אוהבים את רן ואין תחרות ברורה מולו בתפקיד. כך שברור שהוא ייבחר לרשות, אבל אנשים לא זוכרים שצריך להצביע שני פתקים ולקחת בחשבון גם את הרשימה למועצה".

מה הביא אותך לעסוק בפוליטיקה? או יותר נכון, מה היה הרגע בו החלטת להיות פוליטיקאית?

"אני בכלל לא יודעת אם השאיפות שלי הן בתחום הפוליטיקה. אני עוד צעירה ויש לי שאיפות, אבל הכל נובע מרמת האכפתיות שלי והרצון לעשות למען גבעתיים".

סתו לא החליטה אם היא פוליטיקאית או לא. היא לא בטוחה שהטייטל "פוליטיקאית" הוא הנכון ביחס למה שהיא רואה כפוליטיקה. היא מספרת שהרצון לקחת חלק ולהשפיע תמיד היה בה, מגיל קטן מאוד.

"מבחינתי לבוא ולהיות מועמדת לרשימה מועצה בעיר שלי זה להיות אקטיבית ולא פסיבית לדברים שהייתי רוצה שישתנו. לא היה שלב בו אמרתי שאני הולכת להיות פוליטיקאית."

מה הדבר שהכי חשוב לך לקדם בפוליטיקה, ומדוע?

"הדבר העיקרי שאני רואה לנגד עיני זה הצורך האמיתי לייצר קהילת צעירות וצעירים שמקבלת ערך מוסף מהעיר שלה מבחינה אישית ומשפחתית. המציאות העכשווית נעשתה יותר ויותר מורכבת עבור הדור הצעיר מהרבה בחינות, למשל העובדה שלא ניתן היום לקנות דירה בעצמנו וכמובן יוקר המחייה והעלויות הגבוהות של… הכל בערך.

אם נלך שני דורות אחורה הדברים היו לרוב, יותר ברורים. גבר היה יוצא לעבוד ולהביא כסף, והאישה, מתחתנת ומביאה ילדים. אני ממש לא שואפת לחזור למקום הזה, ההפך, אבל אני רואה שהמציאות של היום עדיין לא מאפשרת לנו חיי רווחה הכוללים הגשמה עצמית ופיתוח קריירה, לצד טיפוח חיי משפחה ונוכחות הורית מספקת. הדור שלנו צריך להתמודד עם דיסוננס, כי אנחנו עדיין מתבססות על המסורת ורוצות להביא כסף הביתה, ומצד שני אנחנו רוצות להגשים את עצמנו ולהתפתח. הדור שלנו אומר: "אל תוותרי על החלומות שלך" , אבל זה מאוד מתנגש עם המציאות מבחינת סל הכלים שיש לנו."

יש לך דוגמה להתנגשות כזו?

"למשל, איך להתנהל כלכלית נכון ולייצר לעצמנו תשתית פיננסית איתנה לעתיד – כמו בחירת מסלול פנסיוני וניהול קרן הפנסיה, מה לעשות עם הון התחלתי ואיפה להשקיע אותו, באיזה סוג עבודה כדאי לי לעבוד כדי להרוויח מספיק אבל גם לממש את עצמי? אלו דברים קריטיים שאף אחד לא מלמד אותנו בבית הספר, וחבל. אני רוצה שזה ישתנה.

גם מבחינה פסיכולוגית, יש משהו מאוד תומך בקהילתיות. המשמעות הגדולה של קהילה זו העובדה שהיא מייצרת בתוכה קשרים. אני חושבת שחסרה קהילתיות אצל הצעירים. גבעתיים נמצאת מטר מתל אביב ולכן כל מה שקשור לבילויים ולפנאי, זולג לתל אביב ולא נשאר מספיק בעיר. בנוסף, אני חושבת שהדור שלנו לא רואה מספיק את הפעילויות של העירייה, למרות שמשקיעים הרבה משאבים עבורנו. אנחנו לא עירייה של שנת 1980 – ההפך. עיריית גבעתיים מאוד חדשנית, אבל צריך לעשות לזה שיווק ויח"צ מחדש כי נראה שלהשתתף בפעילויות של העירייה זה לא "סקסי". המעורבות החברתית וההשתתפות צריכה להפוך להיות מיינסטרים. עוד חשוב להבין שמה שמאפיין את בנות ובני גילי זה שאנחנו חיים באוטוסטרדה – עבודה, פגישות, לימודים, פרויקטים ולכן הרבה פעמים הצעירים והצעירות כאן לא שמות לב שיש חוסר בדבר הזה. בקהילתיות."

"העובדה שאת הופכת לדמות ציבורית לא גורמת לאף אחד להיות חייב לך משהו, אבל את כן נעשית חייבת לציבור"

"הקושי העיקרי הוא בעיקר החשיפה", אומרת סתו בצניעות. "יש חשיפה במדיה וזה מהווה אתגר אישי עבורי. אני חושבת שזה גם מה שבסופו של דבר גורם לאנשים בפוליטיקה להתנהג באופן שונה מהאופן בו התנהגו בתחילת הדרך. דרך החשיפה, אני מטשטשת את הגבולות בין החיים האישיים שלי לחיים הציבוריים והופכת להיות חשופה. למעשה, כל אשת ואיש ציבור שם את עצמו בנקודה בה אנשים יכולים להגיד לו מה נכון ומה לא נכון. גם אני חשופה לביקורת ותמיד יש, למדתי את זה מהאגודה גם. תמיד יהיו כאלה שיגידו מה לא טוב."

למה בכלל נשים צריכות להיות בפוליטיקה?

"קודם כל חייבות להיות נשים בפוליטיקה, מבחינתי זו כבר לא שאלה. אנחנו חלק מהחיים כאן? יופי. אנחנו חלק מקבלת ההחלטות על החיים שלנו. זה עצוב שאישה עדיין צריכה הרבה יותר אומץ כדי להצטרף לשדה הפוליטי וזה חייב להשתנות. למרות מה שחושבים על נשים בצורה סטראוטיפית, לא הרגש מנהל אותנו ואני רואה שיש רמת ביצועיות מאוד גבוהה אצל נשים."

למה זה קורה?

"גם בגלל הרצון להוכיח לחברה שאנחנו יכולות, וגם פשוט מבחינת היכולות. ממה שאני רואה, יש לנשים יכולת ארגון וסדר גבוהה יותר וגם יכולת הכלה והבנת סיטואציות מורכבות ורגשיות בצורה טובה יותר מגברים. אמנם זה נשמע כמו הכללה, אבל אין ספק שבגלל ההסללה וציפיות השונות מכל מגדר, התפתחו אצלנו יכולות אחרות משל גברים.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: אנחנו ב-2023 ונשים לא פחות טובות מגברים בפוליטיקה, אם לא יותר. יש משהו בסל כלים שיש לנשים, שהוא מעט יותר מוכן בעיני. גם כיושבת ראש האגודה במכללה למינהל, התוכנית של "פוליטיקאיות צעירות", הייתה חשובה לי ברמה משוגעת. גם אני הצטרפתי והשתתפתי בה, תחת ריכוזן של נועה מהכני וירין אגמי-פלדמן, כדי לראות מה היא כוללת ומה עושות בה."

איך באמת הייתה לך החוויה בתוכנית?

"חוויה מדהימה כמשתתפת, שהתעצמה ככל שעברו השנים מאז שסיימתי. שמחתי להמשיך לתמוך בפעילות החשובה של כל הפוליטיקאיות הצעירות, שנעשית בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות אמיתית. אין ספק שיש לפוליטיקאיות צעירות השפעה על החיים שלי ואני מרגישה את התמיכה והחיזוק מהקהילה שלנו. אני יודעת שתמיד יהיה לי גב."

בהקשר הזה, וכיוון שאנחנו מדברות לא אחת בתוכנית על תפיסות ואמונות שיש לגבי נשים בכלל ונשים בפוליטיקה בפרט, האם את חושבת שנשים תמיד מקדמות נשים?

"אולי זו לא התשובה ה"נכונה", אבל לצערי – לא תמיד. ויחד עם זאת אני יכולה להבין את זה. כמו שאני מנתחת את המצב, זה בגלל הקושי להגיע למקומות משמעותיים ובעלי השפעה רבה כאישה, ויש פתאום עוד משהי שנכנסת בקטגוריה של "אישה". זה יכול לעורר קנאה או איום ויש לתופעה הזו שם – קווין בי."

סתו מרתקת אותי בתשובות האותנטיות והלא מתנצלות, ולא מפחדת להגיד מה היא חושבת באמת – גם בעידן הנוכחי בו אנו יודעות, שכל מה שנכתוב, נגיד ונפרסם, לא משנה מה – יכול לשמש יום אחד כנגדנו או לפחות שנצטרך להסביר מה התכוונו. יחד עם זאת, יש לסתו יושרה פנימית ותפיסת עולם כל כך ברורה ועוצמתית, שאני יכולה רק לקוות שנשים כמוה יגיעו רחוק – כיוון שהיא אמיצה וחזקה מספיק להתמודד עם אתגרי הזירה הציבורית. יש לה את זה.

אנחנו יודעות עד כמה הרשתות החברתיות משמעותיות במסע הפוליטי. עד כמה מה שכותבים עלייך ברשת משפיע עלייך?

"לא יצא לי להיתקל באנשים שכתבו עליי דברים כל כך רעים או השמצות. זה פחות קורה עכשיו, אבל אני יכולה לומר לך שכשהיו מגיבים דברים שליליים על האגודה, הייתי מרגישה כאילו כתבו אותם עליי. היום אני יודעת לעשות את ההפרדה ולקחת הכל בעירבון מוגבל. ובואי, אני עדיין לא מישהי מהאח הגדול. זה לא זה. אבל זה כן נוגע, זה לא עובר לידיי לגמרי, אבל כמו שאמרתי – לוקחת בעירבון מוגבל, וחושבת אולי התגובה הזו לא בכלל לא קשורה אליי, אלא למשהו אחר של מי שכתב את הדברים."

ספרי על פוליטיקאית שאת מעריכה, ולמה?

"אני מאוד מעריכה את גולדה מאיר, זה לא נתון לוויכוח. אני קוראת עליה מלא, עכשיו יוצא עליה הסרט וקניתי לי ולכל המשפחה כרטיסים. אני מחכה בקוצר רוח לצפות בסרט שעשו עליה ולראות עד כמה הדברים שאמרו עליה נכונים. צריכות לזכור שהסביבה הייתה שונה. הייתה עליה מלא ביקורת – עד היום. היא לא הייתה "האישה הקלאסית". היא עבדה בסביבה גברית לחלוטין ועדיין הייתה שם. מקום המדינה, היא הייתה ראשת הממשלה היחידה. רק היא הייתה שם. אמנם אין מושלם, וגם היא לא חפה מטעויות, אבל היא הייתה שם וזה דבר עצום שעלינו להעריך."

מה התכונה הכי חשובה לפוליטיקאית לדעתך?

"להיות כנה. בתפקידים האלה את חייבת להראות ולהיראות. צריך לדעת לשלב בין הדברים שאת רוצה לעשות, אבל בצורה מאוד אמיתית ומתוך כבוד. העובדה שאת הופכת לדמות ציבורית לא גורמת לאף אחד להיות חייב לך משהו, אבל את כן נעשית חייבת לציבור. את נבחרת ציבור, את חייבת יותר, הציבור הוא זה ששם אותך בתפקיד."

לסיום, איזה מסר היית רוצה להעביר לנשים שקוראות אותך וחולמות להיות נבחרות ציבור?

"שווה לנסות מאשר להצטער, זה משהו שתמיד אמרתי לעצמי. נכון, תמיד יש הסתברות של 50 אחוז שאני מפסידה, אבל אני שואלת את עצמי, האם בעוד שנה כשאסתכל על עצמי אצטער שלא ניסיתי? אם התשובה היא כן, אז חבל שפספסתי את ההזדמנות וחבל שלא ניסיתי. לפעמים רק הצעד הראשון הוא קשה, ואחר כך מגלים שהמפלצת לא כזו מטורפת. תמיד שווה לנסות."